מה חשוב לכם תוצאה או דרך?כמו תמיד ילדים מראים ללא מסכות את הפנים שלנו
מראים בצורה פתוחה, בלי להסתיר, לארוז באריזה חכמה ומתוחכמת.
בשבת נפגשנו עם עוד משפחה: אנחנו הכרנו קודם, ילדים לא.
בן שלי האמצעי מרגיש כרגע הרבה יותר נוח בסביבה של הישוב, שם לרוב הוא מרגיש שמח ובטוח, שם הוא מכיר את הסביבה.
ויציאיות מהישוב הופכות אותו לקצת יותר זעיר וקצת פחות סומך (לא מזכיר לכם תחושות שלכם?) בן שלי רצה להיכנס לחנות בסוף ההליכה ותכנן מסלול מסוים. בלי לשים לב ולהקדיש מחשבה הלכנו במסלול האחר. חשבנו שמה שחשוב זה יעד הסופי (חנות) ולא הדרך. פתאום בן שלי התחיל לבכות, רצה לחזור לתחילת המסלול.
היה לו מאוד קשה להאמין שיש דרך אחרת, לסמוך, להיפתח ללא מוכר וגם כאשר היינו ממש על יד הכניסה לחנות הוא ממש סירב לראות את הכניסה והמשיך לבכות.
ואני זיהיתי את עצמי ברגע הזה, אני הרבה פעמים נעולה על דרך, על שיטה ובכך קצת מפספסת את המטרה הסופית.
זה חיבר אותי גם למטפלים שפונים אלי לעזרה, כדי שנבנה ביחד מיתוג, פעולות שיווקיות ולמעשה לא ממש מוכנים להיפתח למשהו אחר. לעיתים רצון להביא שיטה מסוימת בצורה הנקייה, להביא דברים בצורה ה"נכונה" וטהורה מפריע לראות את המטופל והרצון שלו.
לפעמים ההצלחה, תוצאה כבר מחכים לנו, קרובים ממש, אך אנחנו לא רואים אותם, כי מחפשים אותם במקום הנכון.
זאת הייתה תזכורת החשובה: שיש הרבה מסלולים לייעד המבוקש ואם אחד במקרה לא הולך או סתם התפספס שווה לנסות עוד מסלולים, שיטות, אפשרויות והכי חשוב ליהנות מהדרך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה