יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

אודות אירנה ספיבק

"ומה שמדהים, היא חושבת, זה איך שדרך הגוף הוא כאילו נזכר במשהו, רק דרך הגוף"  [בגוף אני מבינה, דוד גרוסמן]


קוראים לי אירנה, אני פסיכותרפיסטית גופנית (וגם אמא לשלושה ילדים מקסימים).
לא תמיד הקשבתי למה שגוף שלי אמר. עד לפני כמה שנים הייתי נטועה עמוק מאוד בעולם העסקי. חמושה בשורה של תארים אקדמיים בכלכלה וסטטיסטיקה, עבדתי שנים כיועצת אסטרטגית ומנהלת פרויקטים. נחשבתי טובה במה שעשיתי, זכיתי להערכת הלקוחות, ובאמת שהכול היה טוב, בסך הכול.
חוץ מאיזה אי שקט פנימי מתמשך, כמו מלחמה בארץ רחוקה, שמדי פעם מוזכרת בשולי החדשות. זמזום טורדני שכזה, שתיכף מסתלק מחיי, אבל תמיד חזר להציק. אבל מה הוא רוצה, לעזאזל? הרי הכל בסדר. בסך הכול. ככה הייתי משתיקה את הקולות, לא מנסה יותר מדי להסביר לעצמי את עצמי.


לקח זמן רב עד שהתחלתי להקשיב ולהתייחס ברצינות לקול הפנימי שקרא וזעק והתחנן שאשכין בתוכי שלום בית.

ומרגע שהתחלתי להקשיב לעצמי, נשאבתי למסע של היכרות מחודשת עם עצמי. מצחיק לומר, אבל זו הייתה היכרות אישית מפתיעה ומטלטלת. היא גילתה לי על עצמי דברים ששכחתי וחשפה צדדים שלא הבנתי שקיימים בי. היא גילתה לי מחדש - מי אני, אירנה ספיבק?

דרך המסע האישי התבהר לי הייעוד שלי: לעזור לאנשים לגלות את עצמם מחדש: להיות לצידם ברגע אחד משמעותי של עצירה בצד הדרך, באמצע מסע החיים. איפה שהדרך הפכה פחות ברורה ומכשיר הניווט הפנימי קרס. להקשיב יחד איתם פנימה, לתוך עצמם. לאפשר להם לרגע קצר להפסיק לחשוב ולהתחיל להרגיש. כי ה-להרגיש הזה יכול לשנות חיים.
מעשה בארבע אינטליגנציות ובמצפן פנימי אחד

בעולם מבלבל של שפע תיאוריות ואינסוף אפשרויות, הידע החיצוני לא תמיד מספיק להצלחה. אנשים מתלהבים משיטת דיאטה, ומתוסכלים מהתוצאות. אחרים קונים ספרים שמבטיחים הצלחה עסקית בחמישה שלבים, אבל נשארים במקום. רובנו, באוטומט שלנו, מחפשים איזה התקן חיצוני, תוסף מזון מהונדס, שיעיף אותנו קדימה. ואז מתאכזבים לגלות שנשארנו באותה הנקודה.
למה זה קורה? כי אנחנו מורגלים מדי לעבוד עם אינטליגנציה אחת - החשיבה. הרי אנחנו אנשים הגיוניים, לא? אז זהו, שכן. אבל זה לא מספיק. כי החשיבה, הרציונאל שמנחה אותנו, לא תמיד קשוב לשלוש האינטליגנציות האחרות: גוף, רגש ומשמעות.
לפעמים יותר קל ונכון להתחיל מהגוף. הגוף הרי יודע, תאמינו לו. הוא מבין עליכם יותר ממה שאתם מעיזים לבטא בקול. הגוף הוא שותף שקט בעסק שאתם. רוב הזמן הוא יושב בשקט ומכיל אתכם. מגיב בנימוס לטעויות, לא דוחף את עצמו. נותן לחשיבה להוביל.
עד שהוא מתחיל לדבר. כשאנחנו הופכים את הגוף לשותף אמיתי לתהליך, הוא מספר לנו על הדפוסים הכי ראשוניים שלנו, אלו שטבועים בנו כל כך עמוק. ההקשבה לגוף עוזרת לנו להבין מה אנחנו באמת יודעים על עצמנו, להתמקד במה שאנחנו מרגישים ולמצוא בתוכנו משמעות.

השילוב של הגוף בתהליך הזה מייצר לנו מצפן פנימי, שמודע לאיכויות ולחולשות שלנו. מצפן פנימי שיידע מעתה ואילך לסמן לך את הכיוון שמתאים לך, ורק לך, בכל תנאי דרך. גם בתנאי ערפל קשה בתקופות מבלבלות וקשות.
כמי שלמדה ועסקה רוב חייה הבוגרים בתהליכים רציונאליים ומובנים, וכמי שחוותה על עצמה את הכוח של הגוף היודע והעמיקה בנושא - פיתחתי שיטה אימונית, המשלבת גישה תהליכית מובנית (שלבים מוגדרים), לצד שימוש בטכניקות של הפסיכותרפיה הגופנית ככלי לחקירה עצמית, שעוזרת למתאמן להבין מה נכון לו, ולו בלבד, בכל שלב בתהליך. זו שיטה המיועדת להשגת יעדים בקריירה, בהורות, בזוגיות, במשקל ובעצם בכל דבר בחיים.
אני מזמינה אתכם למפגש חווייתי ומרגש עם עצמכם. עצמכם שלא הכרתם. עצמכם שישמח לנווט אתכם בנתיב האישי המתאים ביותר לחיים נכונים יותר עבורכם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה